זיו וניר, תודה על הטיול המקסים,
דן, תודה על התמונות המרהיבות. שמחנו לארח אותך על מכסה המנוע של השועל.
הטיול שלנו, היה מעט שונה...
יצאנו מוקדם, כמי שנמצאים הכי רחוק מהיעד...05:15 במטרה לשתות קפה בתחנת העצירה בכביש 6. בחוץ חושך גמור.
פנסי ההלוגן החדשים של השועל מאירים את הדרך, המטענים של הסלולארים טוענים דרך שקע המצת ובני הבכור אבישי, נהג מנוסה, נוהג.
קר, רוח ורק לשועל לא מפריע כלום...
אחרי עצירה בכביש 6, הגענו לנהריה. זמן לתדלק את הג'יפים לפני ההגעה לחניון.
מבט קל על הג'יפים מגלה טפטוף מים מהCJ5 1955 של עופר. קונסוליום משפחתי מכריע, ממשיכים בטיול תוך כדי מילוי נדרש של מים...
הגענו למפגש באיחור קל ולאחר ארוחת בוקר חמה, ג'חנון למתענינים, יצאנו עם כולם לדרך.
כביש, שבילים ושוב כביש ושוב שטח. הנוף מהמם ובכל עצירה מורם מכסה המנוע של ה55 ונוספים מים צוננים לרדיאטור. הכל בסדר.
השועל, כמבוגר האחראי, מאסף.
הפסקות הקפה נהיות ארוכות מתמיד...
כראוי לטיול קשישים, מתוכנן גם זמן תקלות שכמעט ולא מופיעות ואם ישנן, טיפול מהיר של החברים מחזירות את הסורר למסלול.
חמש אחר הצהריים ואנחנו מתארגנים לחניון לילה. מעגל אינדיאני של הג'יפים מהצד הפנימי מעגל נוסף של אוהלים ובאמצע מדורה.
השחקים יורדים עלינו ומערכות התאורה מחוברות למצבר שכבר טוען את הסלולארים כידוע...
אה, כן, גם המפוח ממלא את מזרוני האויר, גם של השכנים.
לאט לאט נפרשים המנגלים וארוחת הערב נצרבת על הגריל שלנו...
קפה, בירות ומיצים לרוב והעיפות נותנת את אותותיה.... ויהי בוקר ויהי ערב, יום שישי.
שבת בבוקר, קריר, ריח טוב ולאט לאט מתעורר המעגל לחיים.
שקשוקות מככבות לרוב
, תה, קפה ושאר ירקות. אה, כן, המטענים שוב בשקע המצת. כך גם המפוח, בשביל להוציא למזרונים את האויר...
תוך כדי, מנסים לסתום את הנזילה עם אפוקסי מהיר... לכפרות.
כבר 10:00, כולם על הג'יפים אחרי סריקת נקיון והשועל שוב מאסף. לפניו ה55 הנוזל קצת יותר...
קילומטרים ספורים אחרי היציאה ה55 כבר מקרטע על 3 צילינדרים...
מכסה מנוע מורם והמפלג רטוב. המאוורר מעיף את המים מהנזילה ישר לכוונו. יבוש, לחילופין, נחבש המפלג עם סמרטוט בשביל למנוע כניסת מים פנימה...
כך לפחות חשבנו והקשיש מסרב להתניע.
הודעה בקשר למובילים שאנחנו תקועים ושימשיכו. כבר נשיג אותם מתי שהוא.
אחרי רשת צל ומים קרים, נסיונות רבים מכל מיני סוגים מביאים למסקנה שצריך לגרור אותו למוסך קרוב.
בדרך ראינו מוסך פתוח...
מוט גרירה נשלף, מתחבר לאחורי השועל הזקן והרכבת יוצאת לדרכה... "מזל" שנתקע קרוב לישוב.
הגענו למוסך "פסוטה", פתוח בשבת ככתוב בשלט הכחול.
עאסי עטאללה, הבעלים, מקבל את פנינו ונחלץ בעצמו לעזרה.
פשפוש בקרבי הקשיש והמסקנה החלקית - פלטינות שרופות. אין לו, אבל לעופר יש. יש לו הרבה נסיון עם ג'יפים והוא מצויד בכל מיני...
מניעים, אבל הסורר מסרב לעלות בטורים... דלק, לא דלק... קבל! שוב אין לו ויש לעופר...
כמה דקות אחר כך הסורר עובד כמו שעון ונוזל כמו ברז... תשלום סמלי ותודות גדולות על הטיפול המהיר ואנחנו כבר בזמן של צהרים, כלומר, גם ארוחת צהרים. המסלול של היום השני לא חיכה לנו. חתכנו לכוון החניון והגענו ביחד עם כל הקבוצה. כמובן שעצרנו כמה פעמים בדרך ל"תדלק" את הרדיאטור...
שוב מנגל קטן וסיר גדול... שניצלים וציפס ונפרדים מהחבורה. כבר 16:30 וכדאי לצאת לדרך בשביל להספיק להגיע למרכז באור...
אחרי נסיעה הגיע תור ההלוגנים החדשים... נוסף על המטענים המחוברים...
החושך יורד ואנחנו מתקדמים בין העצירות לשתיה. לא שלנו, של ה55 הגונח...
שוב קפה ותדלוק ושוב עצירה ואנחנו כבר בנתניה והאיתות עובד לאט מתמיד...
ככל שנהיה יותר חשוך, אני שם לב שאין לי כל כך אור בלוח השעונים. שאילתה בקשר, ל55 שממהר לפני מאשרת לי את שחששתי. אני בלי טעינה.
כלומר השועל נוסע על המצבר עם פנסי הלוגן ומטענים...
אוטוטו בני ברק והשועל הקשיש נכנע והחל לגמגם. כיביתי את האור והגמגום הפסיק, כלומר המצבר כבר לא מספיק גם לפנסים וגם למנוע.
בתחנת הדלק הקרובה הגיע התשלום...
ה55 ויתר על המצבר המלא לטובת השועל וקיבל מצבר חדש, אבל ריק לגמרי...
השועל התעורר מיד לחיים אבל בלי טעינה וה55 הניע בדחיפה קלה וטען את המצבר עד הבית.
ככה זה כשיש קשר דם בין הג'יפים.
שורה תחתונה, בבדיקה מעמיקה אצל חשמלאי רכב, הסתבר שנורית הטעינה זזה מקומה ולא נדלקה. ההסבר שלו - הנורה חייבת לדלוק בשביל להעיר את האלטרנטור שישן עוד מהבוקר.
עכשיו אתם מבינים למה חשוב היה לספר על ההלוגן, המטענים, התאורה והמפוח...
טוב, מותר לו לשועל, הוא עוד מעט כבר בן 72 שנה...
באשר ל55, משאבת המים החזירה נשמתה לבוראה...