טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

סמל אישי של המשתמש
אריה
ג'יפאי משוגע
הודעות: 93
הצטרף: 13 ספטמבר 2010, 23:49
אני גר ב: פריגן

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי אריה » 08 אפריל 2014, 04:57

שלום חבר'ה
בעיקר אני רוצה להתחבר למילים של מוטי. ובאמת כך אני מרגיש. מה שעושה את ההבדל זה האנשים. וכבר כתבתי כאן פעם " קבוצה מופלאה של אנשים טובים ומכונות מופלאות"
והג'יפ, מה יש לומר, בא לי לנשק לו את הגלגלים. יש לי מלא תמונות , כבדות מאד שכרגע אני מתקשה להעלות. אבלל פטור בלא כלום..
אריה
קבצים מצורפים
DSC_0142 (Small).JPG

סמל אישי של המשתמש
yuval
ג'יפאי משוגע
הודעות: 79
הצטרף: 25 אוקטובר 2010, 22:38
אני גר ב: יגור

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי yuval » 08 אפריל 2014, 07:18

yuval כתב:אם עובד אז תראו גם וידיאו בסוף

תודה לכווווווווווווווווווווווווווווווווווולם
ממש נהינתי
תודה מיוחדת לניר,זיו ועמית

היה מעייף אבל מתגמל

https://plus.google.com/photos/100477731715576178454/albums/5999383122806403201/quote

הוספתי למטה עוד מספר סרטיי וידיאו. להנאתכם
י
CJ5 הדבר האמיתי!

סמל אישי של המשתמש
אריה
ג'יפאי משוגע
הודעות: 93
הצטרף: 13 ספטמבר 2010, 23:49
אני גר ב: פריגן

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי אריה » 08 אפריל 2014, 08:19

בקר טוב חברים,
זה לקח קצת זמן, אבל הרי הקשור לתמונות מהטיול,
אריה
https://www.flickr.com/photos/81566822@N03/sets/72157643623653983/

סמל אישי של המשתמש
mstern
ג'יפאי מתקדם
הודעות: 32
הצטרף: 24 ספטמבר 2010, 16:24
אני גר ב: רמת אפעל

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי mstern » 08 אפריל 2014, 20:14


סמל אישי של המשתמש
דורון סגל
ג'יפאי משוגע
הודעות: 92
הצטרף: 08 ספטמבר 2010, 15:57
אני גר ב: ראש צורים

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי דורון סגל » 09 אפריל 2014, 00:36

הג'יפים הקשישים פתחו בר במדבר...
חמישי בבוקר, ממש השכם בבוקר, שזה אומר 0700 , נאספנו כ20 ג'יפים, כולם אחרי כמה פעמים "בר מצווה" לפחות, ברמלה ליד תעבורה. מזוודים בציוד שינה, אוכל ושתיה, מתודלקים עד כמה שאפשר + ג'ריקן 20 ליטר נוסף לקראת הטיול העשירי במסגרת ג'יפים קשישים של מועדון רנגלר לייף. לכוון אילת, כבר אמרתי?! . בתכנון לנסוע מאילת, דרך המדבר עד למצפה רמון ומשם הביתה במשך שלשה ימים.
מבטים מלאי דאגה ליוו את העמסת הכלים על מוביליות של תעבורה והנה מופיע אוטובוס חדיש, ממוזג, מעמיסים את ארוחת הבוקר וצהרים לאותו היום, כל אחד והתיק שלו ויוצאים לטיול בית ספר...
עצירה בדימונה לארוחת בוקר, איש איש ומרכולתו, קפה ובחזרה לאוטובוס. כאן כבר רצות המחשבות, היכן הג'יפים, השלום להם והבדיחות רצות להן. עשו עלינו קופה, מכרו את הג'יפים וישאירו אותנו במדבר בלי אוכל ומים ושאר דמיונות...
הדרך נעימה ורכה, נמנומים אחרונים והנה אנחנו באיילות. אילת אוטוטו בפתח ואנחנו רואים את בתי המלון הגדולים ומדמיינים בקול רם...
נפרדים מנהג האוטובוס ואנחנו לבד. בלי ציוד, בלי ג'יפים, בלי אוכל, שהרי כבר אכלנו את ארוחת הצהרים לפני כמה דקות. שוב קפה וארטיקים באלונית וממתינים.
את החיוך למראה התכשיטים על המוביליות הנכנסות לאיטן לתחנת הדלק קשה לשכוח...
פריקה מהירה, חלק פורקים לבד עם כוון של הנהג וחלק מורד על ידי הנהג המיומן בעצמו. לא פשוטה האופרציה לעלות ולרדת מקומה שניה...
בדיקות קלות שהכל במקומו ונכנסים לשטח.
נסיעה איטית, כייפית וכבר ברור שזה הולך להיות משהו אחר לגמרי. הנוף מזכיר לכולנו את הבקבוקים עם החול הצבעוני מאילת. סלעים בשלל צבעים, שכבות שכבות כמו קרם שניט או וופלה. והשביל מסומן אבל רועד. ממש רועד. הקרקע סלעית ברובה והנה אנחנו ב"בר". בדיוק כזה שיש בכל מועדון מכובד. עם כסאות נוחים וגבוהים של הג'יפים, "ברמן" אלוהי ובעיקר "שייקר" טבעי לגמרי. בתוך השייקר נמצא "שיבאס ריגל", 95 אוקטן + תוסף אשלגני לבריאות.
טוב, כבר היינו ברמת הגולן ורעדנו מהסלעים שם, אבל "שייקר" אילתי, לא דומה לשום דבר אחר.
מידי פעם מתחלף הנוף למישור עם שייקר, עליה עם שייקר, ירידה עם שייקר ואפילו דיונות עם שייקר... כן, דיונות חוליות באמצע המדבר, שחיקה של סלעי חול.
לאט לאט נמחקים החיוכים ומתחילה הדאגה מה יפול קודם. ה"טובין" שעל הקשיש או חלקים ממנו עצמו...
כאן נכנס ה"ברמן" לפעולה. מידי פעם אחד הג'יפים משתעל, נאנק וממשיך הלאה. עוד מנה הגונה של שקשוק ואחד הג'יפים נתקע. קשה להסביר את ה"שמחה" של הקרובים לג'יפ הסורר לרדת ולעזור. מי בעצה, מי בדחיפת ידיים לתא המנוע ומי בתרומת כלים. משאבת דלק מתחממת, זאת תופעה ידועה בג'יפים הקשישים. שופכים עליה מים ונדמה שהכל בסדר. עוד קילומטר ושוב שיעול. שוב מים צוננים והרווחנו קילומטר של "שייקר" נוסף. פירוק צינורות הדלק אחרי המשאבה, הראה לנו שלא מגיע דלק לקרבורטור. הג'יפ לידיעתכם, לא מעוניין בקפה. אנחנו כן והוא בשלו. בלי דלק, לא זז. ניפוח קוו הדלק לכוון המיכל מעיד שמשהו סתום בדרך.
כאן נכנסת הפיזיקה ומחלקת עירוי לב לפעולה. קשרנו ג'יריקן מלא דלק לפגוש הקדמי, צינור גומי ארוך נשלף ונדחף לתוך פי הג'יריקן ביחד עם סמרטוט לסתימת יתרת הפיה והופ, האינפוזיה עובדת היטב. אין קרטועים.
שוב כמה קילומטר, הסמרטוט לא עומד בפרץ של שיטת הטלטולים והדלק נוזל מהפיה החסומה.
מג'יפ אחר נשלף צינור ארוך במיוחד והמעקף הופך להיות ממיכל הדלק, דרך הפיה ועד למשאבת הדלק. כאן כבר הכל בסדר.
לפחות כך חשבנו עד שג'יפ נוסף קירטע ועוד אחד גימגם, כל אחד וסיבותיו. כל התקלות טופלו באהבה ונסיון מצטבר של 20 ג'יפאים.
אני לא כועס עליו. אחרי יציאתו לגימלאות בפעם השניה, להזכירכם, הפעם הראשונה במלחמת העולם השניה ובפעם השניה מצה"ל בשנת 1960, לא ידע שקשוק שכזה. רוב שנותיו המאוחרות היה סתם ג'יפ ישן.
זה אני שעוררתי אותו לפעולה מחדש. אחרי דין ודברים אצל הפחח, המכונאי, הקרבורטוריסט, הרדיאטוריסט וכו', הוצאתי אותו לדרך חדשה, כלומר ישנה מאד. אפילו לא סלולה...
היום הראשון חלף בנחת, הקמנו מאהל לתפארת, גרילים נפתחו, מדורה הודלקה והבירות זרמו כמו בירות.
בבוקר התמרד המצבר... כל הלילה כמעט הוטענו עליו פלפונים... הודלקה גרלנדה של אורות והמקרר החשמלי עשה את שלו...
הנענו בדחיפה ויצאנו לדרך, בלי צרכני חשמל חיצוניים, שייטען המצבר.
כך התחיל היום השני בידיעה ברורה שהמצבר חלש והג'יפ מניע רק בדחיפה.
כל קרקוש הפך לחשוד ונבדק מייד, כך מנענו נזק מצטבר. באחד הג'יפים התפרק חלק בדראם האחורי, זה שאחראי על בלם היד... באחר הוחלפו פלטינות, אחר בחר להרעיש לאחר שנשבר צינור האגזוז וכל זה בין סתימות הדלק, שהרי ה"שייקר" ממשיך לעבוד.
בסיומו של היום השני, בסביבות שמונה בערב, הגענו לחאן צופר. מקום מקסים במיוחד, שנבחר בקפידה יתרה על ידי המארגנים, זיו וניר מרנגלר.
כאן ציפו לנו אוהלים גדולים מחולקים לתאים ומבודדים מצמר עבה, רצפת שטיחים ומחצלות, מזרנים עבים וכריות. בחוץ עמדת תה צמחים מהביל ותמרים, נערך שולחן ארוך ושני שולחנות נוספים לתקרובת הצפויה. הסתננתי אל מאחורי המטבח וצילמתי את התהליך...
ניתן זמן בשביל מקלחות ושירותים שהיו נקיים ומטופחים ונקראנו לשולחן...
טוב, בסדר, היו בתפריט גם אמפנדס, צוריסוס, פרגיות, אנטריקוט ולמי שעדיין היה רעב, אסדו... על התוספות והסלטים לא ארחיב. גם לא על השתיה שעל השולחנות...
ויסקי, גם הוא קשיש, נשלף והתאדה די מהר. כנראה מזג האויר המקומי...
כך נמוגו התקלות של היום ובפינת הזולה הוקרנו שני סרטים מהטיולים הקודמים. אתר "רנגלר לייף" מלא בהם...
השינה היתה ערבה מתמיד והנה הגיע הבוקר, בדיוק בשעה שבוקר אמור להגיע...
המקום מספק מטבח נאה, מצויד בכל מה שמטבח צריך. סוכם עם בעלי המקום על "תגבור" של מצרכים... ביצים, לחם וירקות. טוב, הכל היה בשפע, כך גם פלפל ירוק ושום...
מהר מאד התחברו המוצרים לכמה שקשוקות, כל חבורה וטעמיה... וכך נוצרה ארוחת בוקר מופלאה כשכל ג'יפ מביא תוספת משלו לארוחה.
בסדר... בסדר, הבאנו סרדינים ומשולשי גבינה מותכת ושיהיה גם טונה...
בדיקות לפני יציאה מגלות שהכל תקין למעט קוטב + של המצבר שהתקרב בצורה מסוכנת לפס חיזוק וקיצר קלות. הבנו מה גורם לצריכת חשמל גבוהה והדבר טופל במיידית. עוד תוצאה של ה"שייקר"...
יצאנו לדרך, השועל הניע בדחיפה קלה כאומר, אתם תדחפו אבל אני אסחב.
כמה קילומטרים של שקשוקים ותורו של השועל הקשיש לא אחר לבוא.
מאז שופץ חלפו כמה שנים טובות והשפעת בעלי המקצוע המצוינים שטיפלו בו פגה מעט...
קרקושים הפכו לקולניים יותר ואז התברר שהכנף הקדמית החליטה לערוק לרכב אחר, אבל נתפסה על חם עם שלשה וחצי ברגים אחרונים מתוך עשרה שהיו ... חצי, כי בורג אחד כבר היה פתוח כמעט לגמרי...
כך גם לכלוך שהפך למשקע על דפנות מיכל הדלק זכה לעדנה והצטרף לשיבאס והאשלגן ומשם ישר לפילטר הדלק...
למי שתוהה, במהלך השיפוץ נפתח ונוקה היטב מיכל הדלק.
הפילטר, שבמקרה של השועל היה איכותי אבל אטום, לא מאפשר לראות כמה לכלוך הוא מכיל. עובדה שהחזיק כמה שנים טובות בלי תלונות...
משאבת הדלק החשמלית, שהתקנתי במיוחד לטיולים, השועל נתקע ובבדיקה הסתבר שהמשאבה מפמפמת במרץ אבל מוציאה טיפות ובעיקר אדי דלק. השועל צמא, לא מוותר על שלו. נסענו בטורים נמוכים מאד כמה קילומטרים מבלי ללחוץ על דוושת הבנזין אלא מעט מאד. הדבר הספיק לו במישור ומעברים קלים מאד. כל לחיצה על דוושת הבנזין היתה מכבה אותו. כך עמדנו בטורים סרק, שתי דקות בכל פעם, למלא את בית המצוף של הקרבורטור בשביל לנסוע עוד מעט. כשהגענו למכשול רציני שבת השועל לגמרי. אחיו ה"צעיר" CJ2 משנת 1949, בבעלות אריה תאומים, גם הוא "פיסח" עם תושבת בולם קדמי שבורה, נקרא לדגל ומשך את השועל המנומנם למעלה, כאילו לא קרה כלום. בנהיגה מקצועית, סבלנית, משולב בהילוך כוח, רתום בסרט גרירה. תודה אריה.
למעלה, כולם כבר אוכלים את ארוחת הצהרים המתוכננת ואנחנו מפרקים את קו הדלק במטרה לזהות את הבעיה. הפילטר נבדק בנשיפה ונמצא אטום לגמרי. הסברתי לשועל שזו לא אשמתו כלל וכלל וחיברתי צינור דלק חדש, ללא פילטר. רק הרגיש השועל את הדלק בעורקיו וחזר לפעולה כרגיל. אכלנו בחופזה, כדי לא לעכב יותר מידי את השיירה והמשכנו צפונה לכוון המכתש, בואך מצפה רמון. בדרך, רק שלא נתרגל יותר מידי לטוב, נפרד צד אחד של כונס האויר של הרדיאטור ממקומו וטרטר מידי פעם בנגיעתו במאוורר. שלשת הברגים נעלמו בדרך. חיזוק עם בורג חליפי וממשיכים. מסדר סיום, תמונה קבוצתית ואיש איש לדרכו. עצירות לקפה ותדלוקים והגענו הביתה לראשון ב22:00. לצפוניים נשארה עוד דרך ארוכה...
סיכומו של דבר, כל הקשישים הגיעו הביתה על גלגלים.
מתי כבר הטיול הבא?!

סמל אישי של המשתמש
mstern
ג'יפאי מתקדם
הודעות: 32
הצטרף: 24 ספטמבר 2010, 16:24
אני גר ב: רמת אפעל

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי mstern » 09 אפריל 2014, 06:51

והנה סרטון 2, קצת ארוך אבל מגניב
http://youtu.be/T3NZR-pNogU

סמל אישי של המשתמש
mstern
ג'יפאי מתקדם
הודעות: 32
הצטרף: 24 ספטמבר 2010, 16:24
אני גר ב: רמת אפעל

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי mstern » 09 אפריל 2014, 07:54


סמל אישי של המשתמש
דורון סגל
ג'יפאי משוגע
הודעות: 92
הצטרף: 08 ספטמבר 2010, 15:57
אני גר ב: ראש צורים

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי דורון סגל » 11 אפריל 2014, 16:37

תודה לכל הצלמים על התמונות המקסימות. את הסרטון איני מצליח לפתוח מאחר וכתוב שזה סרטון פרטי.

סמל אישי של המשתמש
אריה
ג'יפאי משוגע
הודעות: 93
הצטרף: 13 ספטמבר 2010, 23:49
אני גר ב: פריגן

Re: טיול קשישים אילת 2014- חוויות וסיכומים

הודעהעל ידי אריה » 11 אפריל 2014, 21:57

ש'מעו סיפור, אני יושב ומגלגל שיחה עם חבר, גם כן ג'יפאי שמרבה ביציאה לשטח עם סופה ועוד בעלי כלים די חדישם. אני מספר לו על המסע שלנו, אנחנו מעבירים חוויות על תקלות שקורות בשטח, ואני אומר לו שאמנם היו לנו תקלות, אבל לא כאלה שלקח יותר מרבע שעה להיתגבר עליהן. והוא מספר לי שבטיול האחרון שלהם אחד מכלי הרכב ניתקע, לא מניע. לקח להם שעות על גבי שעות לגלות שאיזה חיישן היתקלקל. כמובן שאיש לא נוסע עם חיישן צמוד, הם נאלצו לבקש מחבר בעל ג'יפ שיביא להם את החלק. וכך, הם היו תקועים 12 שעות עד שנחלצו מהשטח.
סיפור עם מוסר השכל...
שבת שלום אריה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים