מכונת השיווק של JEEP בדרך כלל מנצלת כל הזדמנות להזכיר לנו את השורשים המחוספסים של המותג. מהסתכלות בפרסומות למותג, ניתן לטעות ולחשוב שכל בעל JEEP מעביר את ימיו בטיולי שטח וצליחת מעברי מים, אבל גם בחברה נוטים לעיתים לשכוח כי רכבים רבים מבית JEEP – ואיתם גם בעליהם – מעדיפים לחלוף על פני הטבע והנוף בנסיעה על כביש ולא להתמזג עם הטבע והנוף… כעת, משעידנו את פנים הרנגלר וצ'יפרו אותו במנוע חדש ועוד כל מיני שינויים, עולה תהייה בקרב רבים ממעריצי הרנגלר – האם החברה מרחיקה את הרנגלר משורשיו הפראיים?! התשובה היא כמובן לא! הרנגלר היה ונותר אחד מרכבי השטח הטובים ביותר שכסף יכול לקנות ישירות מהמפעל ושנים של מחקר, מבחנים ופיתוח הופכות אותו אותו למוביל בשטח.

 

 

זאק באומן, כתב רכב אמריקאי מוכר, יצא לבדוק את הרנגלר 2012 ואת מעמדו כמלך השטח הבלתי מעורער. בניגוד למה שחלקכם אולי חושבים, הוא לא לקח את הרוביקון החדש וגם לא רכב משופר או משודרג, אלא רנגלר ספורט ישירות מפס הייצור – ללא שינויים – עם הצמיגים הסטנדרטיים מהמפעל – צמיגי GoodYear מסוג Wrangler במידות סטנדרטיות של 17/255/75, עם מראה משעשע של פגושי פלסטיק מקוריים ומראה כללי של רכב היוצא בהצהרות בסגנון של "שימו לב אלי – אני סמל סטטוס ולא רכב שטח". בכל זאת, לדברי החברה, הרכב הזה מסוגל להכל עוד יותר מתמיד.

 

במחוז מעיינות אוליבר (Oliver Springs)השבילים המתפתלים טווח הקושי מן המדרכה השבורה על מדפי סלע שבטנסי ארה"ב יש פארק לטיולי שטח שנקרא "ערוץ הפחם" (Coal Creek). בפארק זה, יש שפע של שבילים מסומנים המשתרעים על פני שטח של כמעט 300 קמ"ר (שהם קצת פחות מ- 300,000 דונם!) ומציגים מגוון של אתגרי עבירות וסוגי שטח כך שניתן היה לבחון את יכולותיו האמיתיות של הרכב.

 

כבר בנסיעה על הכביש הייתה הפתעה לטובה לנוסעים – הן בהתנהגות הכביש של הרכב והן בנעימות פנים-הרכב שעברה שדרוג כבר בדגמי 2011.

 

כאמור, "ערוץ הפחם" מציע שלל רב של שבילים, אתרים ואתגרים ששווה לחקור – דוגמא אחת מיני רבות היא תחנת רדאר מ- 1942 שהצבא האמריקאי הקים בזמן המלחמה. התחנה הוקמה בתוך עיר סודית שהקים הצבא עבור עובדיו וחוקריו (כדוגמת אלברט איינשטיין שעבד שם עם מיטב המוחות על פיתוח יכולות הגרעין של ארה"ב). לאחר תום המלחמה, הצבא החליט להקים תחנת רדאר בראש ההר ולהשאיר מחנה קטן בתחתית הערוץ, אך מהר מאוד הבינו כי תחנת הרדאר הזו אינה יעילה על שום גובהה ולכן גם התחנה וגם צריפי המגורים ננטשו לאלתר. מבנים נטושים של הממשלה מהווים מקור פיתוי לא קטן – הסקרנות, המיקום, האתגר שבעבירות…

 

חברת JEEP ברכה את הרנגלר 2012 ב- 40 אחוז יותר כוחות סוס משהיו המנוע 3.8 ליטר V6 הישן. מנוע Pentastar 3.6 ליטר V6 החדש מגייס 285 כוחות סוס ומגלה צריכת הדלק טובה יותר, הוא ללא ספק נוצר "לתת עבודה", כמו שאומרים והוא אכן מספק תוצאות.

 

הגענו למעבר מים בוצי ומעניין. כולם חייכו, כמובן, למראה נקודת העניין הראשונה שראינו. לכאורה, המים נראו רגועים ונקיים. הרכב הראשון – TJ משופר – החל לעשות דרכו במים ומהר מאוד מצא עצמו שקוע בבוץ ללא יכולת לזוז. איתרנו מסלול מקביל בתוך המים וכיוונו לשם לחצות. ההתחלה הייתה בסדר, אך מהר מאוד המים החלו להשפריץ לכל כיוון והיה ברור שגם הרנגלר עומד להתחפר בבוץ. הכתב הנחית רגלו בעוצמה על דוושת הגז ובבת אחת – הרכב השתתק. אין כח. סקירה מהירה ומבוהלת (רק שלא יאלץ להתקשר לקרייזלר ולדווח….) הובילה למסקנה כי בהכל אשמה מערכת בקרת האחיזה (Traction Control). ברגע שהופסקה פעולת המערכת, חזר המנוע לחיים וצלח את מעבר המים והבוץ בהנאה רבה! חשוב לציין כי המערכת מתוכננת להתאפס ולחזור למצב פעיל ברגע שמכבים את המנוע.

 

למחרת, הקבוצה פנתה היישר אל שביל 16. דירוג? קשה.

 

האמת, רכב ללא כל שינוי – במצב המקורי בו יצא את דלתות המפעל – אינו מתאים להתמודד עם מסלול אמריקאי טיפוסי המוגדר "קשה" וכלל בוץ רטוב לרוב בשילוב של סלעים, משלולים צרים, עליות חדות ומדרונים תלולים. אבל, כשהמטרה העיקרית היא לבחון את אמינות תג ה- “Trail Rated” שניתן לרכב – זה פרפקט כמו שאומרים בעברית צחה.

 

התחלנו בירידה תלולה, בוצית ורטובה. אחיזה = 0. מהר מאוד אפשר היה להרגיש איך הרכב מאבד אחיזה. המסלול כל כך צר שבקושי אפשר לומר שהוא ברוחב הרכב. לצד הרכב ממתינה תהום עמוקה וכל שמפריד בין הרכב לתחתיתה הם כחמישה סנטימטרים של בוץ חמאתי וכמה עצים חשופים. בהתחלה, הרנגלר עשה רושם טוב ביותר של פרד עקשן עד שלפתע החל להחליק לצד רכס. האחיזה בהגה מתהדקת עד לכדי כאב כדי להשאיר את הרכב ישר ולא לסטות מהשביל. הרגליים דואבות מרוב הלחץ המופעל על הדוושות וכל המאמץ היה לשווא. הרכב גולש. ברגע של יאוש, לחיצה קצרה אך חזקה על הגז על מנת שהגלגלים אולי יתחפרו מעט וימצאו מעט אחיזה………. שתי שניות שנמשכות כנצח!! הצלחה. אפשר לנשום לרווחה. שנייה לפני שצריך להספיד את הרכב, הפגוש האחורי מקבל "דח'לה" קטנה מהבוץ ומתיישב על הנתיב הנכון. צחוק עצבני ומשחרר נשמע מתוך הרכב. זה ללא ספק הרבה "אקשן" לרכב בשלושה קמ"ש.

 

כל היום היה מלא ניצחונות גדולים וקטנים לרנגלר ספורט שהמשיך להדהים את כולם ביכולותיו. בסה"כ נדרשו רק שלושה חילוצים במהלך היום: פעם אחת כאשר הרכב החליק לתוך ביצה ופעמיים כאשר לא ניתן היה לקבל אחיזה מספיקה כדי לטפס על שני מדרונים תלולים ובוציים. עם הצמיגים הנכונים, לא הייתה כל בעיה.

 

בסופו של מסע, ניתן להכריז על דגם הרנגלר של JEEP שהוא ללא ספק ראוי לתג “Trail Rated” שניתן לו. הרכב לא רק שרד כמה מהדברים הקשים שניתן להציב בפני רכב שטח אלא שאף צלח אותם בהצלחה רבה במיוחד לאור היותו רכב בסיסי מאולם התצוגה.

 

אל תטעו, זה בהחלט אפשרי שזהו הרכב הטוב ביותר המיוצר על ידי יצרן אמריקאי היום. הוא מצטיין בכל מטרה ואין שני לו. זהו רכב שאפילו גרסת התצוגה הבסיסית ביותר שלו יכולה להבהיר מעבר לכל ספק את הישגיה של קבוצת קרייזלר.

 

אז אם נהניתם מהכתבה ונדהמתם מהתמונות – למה אתם מחכים? תרימו טלפון ונעזור לכם לרכוש אחד…..