ג'יפ וואגוניר יצא לשוק בארצות הברית ב-1963 תחת קונצרן קייזר ג'יפ.

הרכב היה למעשה ה-SUV הראשון בהיסטוריה שהיה בגודל מלא – FULLSIZE והוצע גם עם גיר אוטומטי והגה כוח. למעשה, הוא הקדים אף את הריינג'-רובר של לנדרובר אשר יצא לשוק  ב-1970, שמחשיבים אותו ל-SUV הראשון, אך לא כך.

הוואגוניר היה מצויד בשילדת סולם אשר כיאה לאותן שנים נתמכה בזוג סרנים חיים וקפיצי עלה. ייחודו של הרכב היה בגודלו, ברמת נוחות יוצאת דופן לאותה תקופה ובאבזור בשפע.

באותה תקופה של אמצע שנות השישים בה עלות הדלק הייתה זניחה בארצות הברית, הווואגוניר ביסס לעצמו מעמד של רכב משפחתי / רכב פנאי והרבה מאד עקרות בית אמריקאיות השתמשו בו.

לוואגוניר היה גם אח בדמות טנדר שנקרא גלדיאטור  J20  ו-J10  אשר נבדלו ביניהם בבסיס הגלגלים.  גם הגלדיאטור, כמו הוואגוניר, חלקו ביניהם את אותם מכלולים מיכניים.

בשנות השישים הורכבו בארץ כ-250 יחידות ג'פ וואגוניר אשר מצאו את דרכן לצה"ל, שם שימשו כרכב שדה לאוגדונרים ומעלה במשך יותר משני עשורים.

הפעם הראשונה שראיתי את הוואגוניר הייתה בתחילת שנות השמונים, עת הייתי חייל  באימון גדוד ברמת הגולן. הג'יפ היה של קצין תותחנים ראשי, ואני – שלא הכרתי את הרכב – רצתי לראש הגבעה, סקרתי את האוטו ושם על הדלת האחורית היה כתוב JEEP WAGONEER.

במשך שש שנים הייתה לי סופה שאיתה טיילתי במסגרת מועדון ה-cj  והסופה. עד שמצאתי את הג'יפ הכחול – וזוהי הגשמת חלום! לפני שלא יישארו יותר…

התכנון הבא, בשנה הבאה, לעשות לו פחחות וצבע וריפוד מחדש.

הג'יפ שלי:

עוזי

לתגובות לחצו כאן