מעולם לא הרגשנו כל כך לא חיוניים כמו על סיפון הרנגלר המשופר של יוגב, שעלה את כל משלט 21 ללא צורך אמיתי בנהג.

הדרישות למעבר סלקציית הכניסה למשלט 21 (מעלה מיתולוגי באזור שער הגיא) הן מיגון גחון מלא, הילוך כוח ורצוי סרנים חיים או לפחות הגבהה כלשהי. אין זה מקומם של ג'יפונים או רכבי שטח עם פגושי פלסטיק פגיעים.

למעשה, גם אם אתם עומדים בדרישות הכניסה, כדאי שתביאו אתכם מכוון קרקעי כי קל מאוד לגרום לצלקות מרכב או פגיעות בתחתיתו אם לא בחרתם בקפדנות כירורגית את מקום הגלגלים. עכשיו אתם יכולים להבין למה הייתי לחוץ מעט כשהתחלנו לטפס עם רנגלר פרטי וחדש לגמרי את המעלה המפורסם, אבל יוגב, הבעלים של המכונה המרשימה הזו, קלט אותי מהר מאוד, ופשוט אמר לי: "סע אחי, זה ג'יפ, לא פלסטיק". אז נסעתי, וכשהגענו לתצפית בסיום התחוור לי פתאום שלא עליתי לכאן מעולם בקלות גדולה כל כך (וברזומה כלי הרכב שהעפלתי בהם לכאן יש האמר H1, דיפנדר ועוד צעצועי עבירות) כמו ברנגלר של יוגב, ללא מאמץ מיוחד וללא צורך בהפעלת כישורי נהיגה כלשהם. הרגשתי ממש מיותר.

 הסרן הקדמי הוחלף לדנה 44 ומכיל גם נעילת דיפרנציאל ARB

פלברה

יוגב לוי, הבעלים של כוכב הכתבה, לא היה בענייני שטח עד לפני כשנה, כשהחליט שהוא רוצה לבדוק מה יש מעבר לאספלט השחור וקנה טוארג חדש. מרבית האנשים היו מסתפקים ביכולת השטח (הטובה יחסית) של הטוארג ודומיו, אך לא יוגב, שפיתח תיאבון גדול לחקור את השטח לעומק ולחפש את הגבולות. פולקסווגן טוארג כבר לא התאים למשימה הזאת, והוא נמכר כעבור ארבעה חודשים בלבד; את מקומו החליפו מכונית סלון לכביש ורכב שטח אמתי שייסע אך ורק בטיולים.

בעידן התקינות הפוליטית קשה למצוא רכב שטח אמתי, חדש מהסוכנות, אבל יוגב החליט שאם ג'יפ לשטח, אז רק המקור או כמו שנאמר: Jeep there´s only one וכך, נכנס לסוכנות "מכשירי תנועה" היבואנית והזמין רנגלר קצר סטנדרטי. רוב האנשים היו עוצרים כאן או לכל היותר מביאים את גרסת הרוביקון ביבוא אישי, אך לא יוגב; הוא רצה את הג'יפ האולטימטיבי לעבירות (וגם שיראה שונה וייחודי מכל הרנגלרים שרק מטפסים על מדרכות ברמת אביב), והחל לחרוש את אתרי האינטרנט בחיפוש אחר החלום. מנועי החיפוש חיברו אותו למועדון הרנגלר הישראלי בהנהלת עמית פריד ויהודה לבי, וזה קישר אותו לסדנת "אורן מערכות ושיפורי 4X4", המתמחה אך ורק במותג Jeep.

הרנגלר נכנס לסדנה מצויד בקיט הגבהה סטנדרטי של 2.5 אינץ' (קפיצי פדרס ובולמי בילשטיין 5100), צמיגי שטח קרביים מתוצרת הנקוק 35 אינץ', פגוש קדמי עם כננת וורן 9000 ומיגון תחתון מלא. למרות הלוק הקרבי, זו הייתה רק חצי עבודה כי הגלגלים הגדולים בשילוב יחסי העברה שנותרו סטנדרטיים הפכו את הרנגלר לעגלה, וכאן נכנס לתמונה ירים, בעל הסדנה. כדי להחזיר את "השמחה" ואת הביצועים המקוריים לרנגלר קוצרו יחסי העברה בדיפרנציאלים (ל-4.88 במקום 3.73 הסטנדרטיים), הסרן הקדמי הוחלף לדנה 44 (החזק יותר מה-33 המקורי) ומכיל גם נעילת דיפרנציאל ARB, באחורי הושארה הנעילה המקורית.

את כל זה כבר ראינו ואנחנו מכירים, אך החידוש הגדול ומה שמבדיל את הרנגלר הזה מהשאר הוא ידית הילוכים שלישית המחוברת לטרנספר נוסף, המכונה "רובי קרואלר" וממוקם בין הגיר לתיבת העברה, טרנספר הביניים הזה מעניק יחס העברה של 2.73, ולמעשה מכפיל את הילוך הכוח (שנשאר סטנדרטי – 2.73) כשהוא משולב.

לסיום הוסיף יוגב כמה נגיעות משלו כמו זרקורים על הפגוש הקדמי (לטיולי העבירות הליליים), מגנים לפנסים הקדמיים ומערכת מולטימדיה עם GPS מובנה.

יוגב החליט שאם ג'יפ לשטח, אז רק המקור

בשטח

אין מצב ששני אנשי שטח ישראלים ייפגשו ולא ידברו שעה לפחות לפני שייגשו לעניין. אצלנו זה נמשך אפילו קצת יותר, ורגע לפני שנשארנו בלי אור לצילומים התנענו ויצאנו לדרך. עם מנוע ה-3.8 ליטר V6 שקיבל הרנגלר בדור ה-JK ותיבת הילוכים אוטומטית מיאוץ רמזורים אף פעם לא היה הקטע כאן, ובמקרה הספציפי הזה עם "רגליים" גדולות וכבדות כל כך הצפיות היו אפילו נמוכות יותר; אך כבר ביציאה הראשונה לכביש המהיר הדוושה נלחצת, והרנגלר מאיץ יפה מאוד (בזכות קיצור יחסי העברה), אולי קצת אטי מכלי סטנדרטי, אבל בהפרש מינורי שאפשר לתת עליו את הדעת רק בבחינה ראש בראש. מכל מקום, בחיים האמתיים אין לו שום משמעות.

מסלול המבחן קצר אך ממצה, ולקח אותנו בשבילי היער המפותלים והמשובשים מאחורי נווה שלום, וקינח כאמור בעלייה למשלט 21. את השבילים האלה אני מכיר היטב, את כל העקומות וכל החריצים, רבות משעות הנהיגה הראשונות שלי היו בשבילים אלו. הרנגלר של יוגב אולי לא יהיה הבחירה הראשונה שלי "לתפור" שביל מהיר, אבל הוא בהחלט בסדר וטוב הרבה יותר ממה שהיה אפשר לצפות מאופי הכלי ומן המטרה שלשמה נבנה.

למרות הגלגלים הגדולים, השתפרה נוחות הנסיעה לעומת המקור הקופצני מאוד, בעיקר ככל שהתגבר קצב הנסיעה. המוטות המייצבים שהושארו במקומם והמתלים המשופרים דואגים לשמור את זוויות הגלגול שטוחות יחסית, ולפיכך אני לא צריך יותר מדי אומץ כדי לעבור לנהיגה כמו שאני אוהב, תוך כדי משחק קבוע והדוק עם הזנב. זה נחמד ומהנה, אלא שבקרת היציבות אינה מתנתקת לחלוטין ומתערבת כשזווית ההחלקה גדולה מדי לטעמה (איפה פיוז הניתוק המזורגג?!).

בסיום בדיקת יכולת השביל אנחנו מגיעים לכניסה למשלט 21, מורידים מעט אוויר מהצמיגים, משלבים LOW ומתחילים לטפס. גם ללא שימוש ברובי קראולר, הרנגלר מתמודד בקלילות עם המעלה, מרווח הגחון המשופר שומר את הבטן במרחק בטוח מהסלעים הרעים, המתלים המשופרים ומוט מייצב מתנתק מלפנים דואגים לשמור על קשר רצוף עם הקרקע וצמיגי השטח נאחזים היטב בסלעים ובדרדרת; אבל כש"רובי" נכנס לתמונה הרנגלר בכלל בלתי ניתן לעצירה במלוא מובן המילה… הכפלת יחסי העברה גורמת לכך שגם בעלייה צריך ללחוץ חזק על הבלמים כדי לעצור, קצב התנועה אטי כל כך שממש אפשר לרדת ממושב הנהג תוך כדי תנועה, להכין קפה, ובסיום הרנגלר כבר יהיה אחרי המכשול.

כבוד ה"רובי" דואג שכל הזמן הגלגלים יסתובבו, וזה לא משנה אם זו מדרגה עצומה שקשה לטפסה ברגל או מדרון סלעי תלול, הגלגלים מסתובבים תמיד. החיסרון העיקרי הוא שלפעמים מהירות הילוך ראשון – LOW – "רובי" משולב אטית מדי, ומכיוון שאין שליטה ידנית על העברת ההילוכים, הקפיצה להילוך שני לא תמיד צפויה, שליטה ידנית על ההילוכים – אפילו מעין טיפטרוניק – הייתה עושה את התמונה מושלמת.

הג'יפ משלב היטב בין יכולת שביל ובין יכולת שטח טכני ברמה גבוהה מאוד

 לסיכום

זה לא קורה הרבה שאני יורד ממושב של רכב מופתע כל כך. יוגב לא הלך בנתיב המקובל, אלא בנה ג'יפ לפי טעמו האישי בהשקעה רבה, והתוצאה כאמור מרשימה מאוד. מבחינתי זהו אולי הרנגלר האידיאלי, זה שמשלב היטב בין יכולת שביל ובין יכולת שטח טכני ברמה גבוהה מאוד, אפשר לומר אפילו תחרותית.

כל זה כמובן בלי לפגוע יותר מדי בשימושיות היום-יומית ובנהיגת הכביש, חוץ מהקושי (בעיקר האישי שלי) לטפס למרומי הקבינה. זה בטוח לא הכי קל, וזה אולי גם לא הכי כלכלי, אבל בסוף היום לא יכלה התוצאה להיות טובה יותר עבור הדרישות של יוגב. האמת, גם עבורי.

תודה גדולה למוסך נ.ש.ר, לאורן מערכות ושיפורי 4X4 ובעיקר ליוגב לוי על המכונה המדהימה!

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין הגה , יוני 2010

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה

מאת: ניר בן זקן | הגה
צילום: איתמר רותם

לתגובות לחצו כאן